"אמא , את לא יכולה למות. אנחנו עדיין קטנים"😰

אני חנה. גרה בביתר. אמא ל 4 ילדים קטנים. לפני 4 חודשים התגלה לי הנורא מכל: יש לי סרטן בשד. ולא רק גידול, אלא גידול גרורתי. מה זה אומר בפועל? שהגידול יכול להתפשט בכל יום. כרגע אני מרגישה אותו כבר במותניים. את הכאב המייסר שאני מבינה שזה אומר שהגידול כבר שם...😔 יש לי 4 ילדים קטנים בבית. 4 ילדים כשהקטנה בת שנתיים, והגדולה בת 10, אני רואה אותם כשאני חוזרת מהבית חולים. מסתכלים עלי בעניים מפוחדות, נאחזים בי ושואלים :"אמא, אבל נכון שלא תלכי לנו?"😰 ולי אין מה לומר. עלינו לארץ לפני 4 שנים, מאז אני נלחמת עליהם, לתת להם חיים נורמלים. אני המפרנסת היחידה ולהיות עולה חדש בארץ זה לא קל.. ועכשיו. עכשיו מחלה. אני מוצאת את עצמי מסתכלת עליהם כשהם ישנים, וכל כך מפחדת שהם ישארו יתומים חלילה😔 לא מגיעה להם עוד טלטלה. לפני 4 שנים הם עזבו הכל ובאו לארץ. לא מגיע להם עכשיו לאבד בית, אמא שוב. אני מתביישת לבקש. כל כך. כל מי שמכיר אותי יהיה מופתע מהפוסט הזה.. אבל אני יודעת שאין לי ברירה. זה לא רק החיים שלי. נלחמתי כל כך בשביל הילדים הקטנים האלו. שאני חייבת להלחם בשביל שתישאר להם אמא עכשיו. בעקבות המחלה ההוצאות סביב הטיפול הרפואי עולות הון . ובטווח הטיפולים זה מסתכם במאות אלפי שקלים. וכשאני לא עובדת , אין מאיפה לשלם אותם! אני מתחננת. תנו לילדים שלי סיכוי לאמא. תנו לי סיכוי לחיות!