Ruth's Last wish

רות היא קשישה בת 86 שיש לה רק משאלה אחת אחרונה – לחיות עד יום מותה בבית שהיא מכירה ואוהבת ולא לסיים את חייה במוסד סיעודי. הבקשה של רות כל כך טבעית, פשוטה ובסיסית - היא רוצה את המרחב הפרטי המוכר שלה ויודעת להביע את הרצון הזה שלה, בצורה ברורה, המובנת היטב לכל מי שפוגש אותה. במילותיה שלה: "חיים בלי מקום משלי הם לא חיים שאני רוצה לחיות". אנחנו, המהווים אפוטרופוסים של רות לאור מצבה המשפחתי המורכב שיפורט בהמשך, עומדים מולה בלב נכמר, רוצים ומחויבים להישמע לרצונה, אך נחבטים אל קרקע המציאות של מצבה הכלכלי העגום. לאחר שביצענו את כל הבדיקות ומימשנו עבור רות את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לה – נשארנו עם פער חודשי של 2,000 ש"ח, שלא מאפשר לנו לשכור עבורה עובדת זרה, שתאפשר לה להישאר בביתה. אני פונה אליך בבקשת עזרה, לממן ולו לתקופה קצרה, את הפער החודשי בין הכנסותיה של רות להוצאותיה ולאפשר לנו לשכור עבורה סיוע וטיפול מסביב לשעון ובכך למלא את משאלתה האחרונה.