קרוב לשמונים שנה שזקן צדיקי דורנו, הלוא הוא כ"ק מרן האדמו"ר מקאליב שליט"א, פועל בכל לבו ונפשו למען עם ישראל ולמען דורות העתיד.
בעמדו על יד כבשונות האש על אדמת אירופה הכבושה, לאחר שעבר שנות סבל נוראיים ועינויים בל יתוארו, נדר הרבי שאם יזכה להינצל יקדיש את כל חייו למען הכלל, ויפעל בכל כוחו להקים מחדש מוסדות תורה וחסד לכל יהודי באשר הוא.
העולם המפואר שבו גדל הרבי נחרב כליל, משפחתו הענפה עלתה באש השמימה, אבל הרבי לא שת לבו אל האבל והשכול, ובגבורה עילאית החל לפעול למען הקמת דור העתיד מחדש.
יומם ולילה כיתת הרבי את רגליו מעיר לעיר ומישוב לישוב, הניף את דגל האמונה והרעיף טללי נוחם על הלבבות השבורות אשר איבדו את התקווה, ומתוך אהבה אין סופית קירב אלפים רבים לאביהם שבשמים.
את פעולותיו הכבירות של הרבי מאז ועד היום לא ניתן לתאר. אך הבולט הוא, שמעולם, אבל מעולם, לא החזיק הרבי טובה לעצמו. בכל עת פתח את דלתו בפני כל יהודי באשר הוא. הקים מפעלי חסד ועזרה למשפחות שאינם נמנים דווקא על חסידיו או תלמידיו, וכאשר ייסד לפני למעלה מעשור את רשת הכוללים הענפה למאות אברכים צעירים, הכריז כי התנאי הראשון להקמת הכוללים הוא: שהדלת תהיה פתוחה לכל אברך החפץ להקים את ביתו בדרך התורה וההלכה, מכל קהילה ועדה, ומכל חוג או סוג, ללא שום הבחנה או הגבלה!
לפני שלש שנים, בי"ד אדר א' תשע"ו, נפל דבר. הרבי נפל בחדרו בעת שהתרומם מכיסאו, ולמעלה מחודשיים שכב בבית החולים כשייסורים נוראיים לופתים את גופו. רק בזכות התפילות והזעקות של עמך בית ישראל, זכינו שחייו ניצלו בשנית.
אבל מאז הכול השתנה!
על אף חולשתו הרבה וכאביו התכופים הורה הרבי לא לעצור שום פעילות גם במצב של מסירות נפש. שלש שנים קשות עברו על המוסדות, אבל מפעלות התורה והחסד רק פרחו ושגשגו.
ועכשיו, כאשר גורלם של אלפי בתים בישראל עומד על כף המאזניים, מתחנן הרבי ומבטיח:
כל מי שיסייע לי להקים עוד ועוד דורות בישראל, יזכה לנחת ושמחה לדורות ודורי דורות!
כל מילה מיותרת...