ששה ילדים מחכים לאבא!

בס"ד הושענא עניה סוערה, הושענא!!! חייו התוססים ומלאי העשיה למען הכלל והפרט של מיודעינו, היקר שבעירוכין ואציל הרוח, יכולים היו לכאורה להתנהל על מי מנוחות כאָב נאמן ורחום לצאצאיו הרכים והמתוקים, וכבעל משפחה נכבד בעמיו המשקיע את מיטב מרצו וכשרונותיו הברוכים ביציקת היסודות ובהצבת אבני הדרך לביתו ההולך ונבנה לשם ולתפארת בישראל, והדואג בכל שאר רוחו להביא לפיותיהם של עולליו הרכים מזון רוחני ומזון גשמי כפי שרק אברך חשוב כמותו מסוגל לעשות בע"ה. בחלומו היותר גרוע לא יכול היה אברך-משי זה לתאר לעצמו את שנות היסורים הקשות מנשוא הצפויות לבוא עליו ועל בני משפחתו, ואולם משהתחילו הצרות לבוא, הן הופיעו ובאו בצרורות, עד שהפכה חייה של משפחה חשובה זו בישראל למציאות אחת של קושי ושל מצוקה הרודפת מצוקה, ה' ירחם. אך בקושי הספיקה המשפחה החשובה והמיוסרת להתאושש קימעא, וככל שניתן, מתקופת חולייה הארוכה של בתם הפעוטה שחלתה בנוראה שבמחלות רח"ל, במהלכה נקרעו הורי המשפחה בין השהות הממושכת במחלקת הילדים רווית התוגה שבבית החולים, לבין נסיונותיהם הנואשים להמשיך את תפקוד הבית על כל צרכיו ועניניו; תקופה אשר הותירה אותם ללא טיפת כח וללא פרוטה שחוקה בכיסם, וזאת הן כתוצאה מההוצאות הרפואה המרובות, והן כתוצאה מאובדן מקור פרנסתו של אבי המשפחה בעקבות שהותו הרצופת ליד מיטת בתו החולנית - והנה צרה צרורה נוספת ניתכה על ראשם של בני המשפחה. היתה זאת עלילה שפלה ואכזרית של אדם רע-מעללים אשר הספיקה כדי לגזור על אברך יקר ומיוסר זה שנתיים של כליאה אל מאחורי מסגר ובריח, הרחק מבני משפחתו האוהבים והאהובים והרחק מצאצאיו הרכים שנזקקו באותה העת באופן מיוחד ממש ללבו החומל ולידו המלטפת של אביהם, לאחר תקופת הסבל הנוראה שחוו על עצמם. ובתווך עומדת לה אשה צעירה, אם למשפחה ברוכת ילדים, חסרת כל ואובדת עצות. בצר לה אין לה אפילו אגורה שחוקה במה לפרנס את העוללים השואלים לחם, ובמה לכלכל את הוצאות הבית הבסיסיות, וקל וחומר שאין בידה בכדי לממן את ההוצאות המיוחדות הנדרשות בבית שכזה לנוכח היעדרותו של אבי המשפחה. פרנסה וכלכלה אין, אבל הררי חובות של מאות אלפי דולרים ואיומי הוצאה לפועל יש, ובשפע; ניתוקי חשמ-ל ומים וניתוקי טלפונים, הפכו לאורחים קבועים בבית, וזאת ללא שמץ של הגזמה, משל באו כדי להמחיש ביתר שאת את החושך ואת המחסור הפוקדים את הבית. שמא תאמרו מאין תקח אשה אוממלה כזו כסף כדי להביא לחם לפי הטף, או מהיכן תשאב כוחות כדי לתת מענה כפול, של אב ואם יחד, עבור טפיה התלוים בה, ואשר עיניהם נשואות אליה שתשמש עבורם משען ומשענת בעידן צרה ומצוקה כזו?! ולב מי לא יזדעזע לשוועת חינונה בזעקה אלינו מעומק שאול קריאת הצילו!!! כלום נוכל לעמוד מנגד בעת צר לה, ושמא נוכל לשבת חלילה בחיבוק ידים אל מול דמעותיה הניגרות של אידישע מאמע, שכל שהיא מבקשת היא: עזרונו נא למלא את תפקידי ולהחיות את נפש עוללי המשוועים לעזרה חיונית ביותר. אל מי תפנה אומללה דנן בשעה טרופה כזו, אם לא אלינו יהודים רחמנים בני רחמנים המצווים מפי עליון יתברך לעמוד לימין אביון ולהושיט יד אחים תומכת וחומלת לחסרי האמצעים הנאבקים עד פת לחם. וכלום נרשה לעצמינו להשיב את פניה ריקם חלילה וחס?! הרי זו צו השעה עבורינו, ישראל קדושים הנתבעים ונותנים, להתעורר בחמלה רבה למצבם האומלל, ולסייע בעושה ובמעשה באופן שיש בה כדי להציל משפחה יקרה זו מחרפת רעב, וכדאי הוא בעל הגמולות ית"ש להשיב במידה טובה ומרובה לכל העושים והמעשים בדבר מצוה שגובה זו, ואך טוב וחסד ירדפום כל הימים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא וברכת ה' מלא.