מצילים את עשרת היתומים

מי שלא אכפת לו שאחרים יסבלו, העיקר שהוא לא ידע מזה, שיעבור בבקשה לידיעה הבאה. מי שמחפש לטמון את הראש בחול, ולחפש סיפורים עצובים פחות, שיעשה את זה במקום אחר... אבל הסיפור האמיתי הוא על ברוריה. לברוריה מרחוב עזרא בבני ברק היו כאבי ראש וכאבי גרון, ואכן, היא אובחנה כחולה בשפעת. השינוי היחידי ארע רק ממש בסוף הסיפור.... אם אצלנו נורופן ואופטלגין, רא-פא-פן ומוקיספן פותרים את הבעיה, אצל ברוריה הסיפור הסתיים ב-לא פחות מבית החולים - בית ההלוויות ובית הקברות. מול עניים לא מאמינות, וכמעט לא בוכות, של בעל המום, עם שמונת ילדיו בכל הגילאים, נטמנה ברוריה בחטף תחת רגבי האדמה האילמים, זמן קצר אחרי שחשה שלא בטוב... בבת אחת ממש, מאמא מפרנסת-מבשלת-מטפחת ודואגת, היא נהייתה ל'אמא-זכרונה-לברכה'. יחד עם שמונת הילדים ההמומים, נשאר גם יתום כפול, בן משפחה שאומץ על ידם והגיע להתגורר עימם, גם הוא כמו כל עשרת הנפשות שנשארו לבד, לא מאמין שזה קרה באמת... אי אפשר להקל ראש בפטירה אחרי מחלה ארוכה, אבל לילדים של ברוריה לא היה אפילו זמן להתכונן. אין לנו דרך להרגיע את מוישי, הבן מהישיבה, שמעת סיום ימי האבל, לא מפסיק למרר בבכי. אין לנו גם מה לענות על השאלות של אסתר [בת ארבע וחצי] שבכל צהרים מחפשת את אמא במטבח ושוכחת כל יום מחדש שהיא כבר לא כאן... אין לנו תחליף להציע לשמולי בן השנה וחצי, שמייבב בכל לילה, וצועק 'רק אמא'!! אבל ודאי לא נרצה לשמוע שהילדים האלו רעבים ללחם, או צריכים ללבוש בגדים מחברים... כי ברוריה, חוץ מלהיות אמא אוהבת הייתה גם המפרנסת של הבית, היא הייתה מקור ההכנסה המשמעותי של כל המשפחה. וכך יחד עם כל מה שהופסק, הופסקו גם ההכנסות. ופתאום אין כסף לא לדברים המיותרים ולא לדברים שממש לא מיותרים. אין כסף לצאת לטיול שישכיח קצת את הקושי, אבל גם אין כסף לנעלי חורף חדשות. אנחנו יכולים לרפרף עכשיו הלאה, להפטיר 'אוי', ולעבור לחדשות שמחות יותר... אבל אז ישארו להם המשפחה הממש-מסכנה הזו לבד-לבד, בלי שום עזרה שהם חייבים. ואנחנו יכולים להטות שכם למאמץ המשותף להציל אחת ולתמיד את המשפחה היקרה הזו. לא מדובר על חלילה להתחלף איתם, אפילו לא מדובר על לקחת את העול הכספי שלהם עלינו, אנחנו נחוצים כאן בשביל עזרה חד פעמית, שתתן להם עוגן וקרן להחזיק מעמד בכל האתגרים שמצפים להם....