לב אחד - פרוייקט אבן הפינה

ייחודיות הפרויקט של אבן הפינה, באה לידי ביטוי בכך שבניית אתר ההנצחה לזכר הנופלים, ייעשה בשיתוף המשפחה השכולה, ביחד עם חברים ומתנדבים מכלל החברה הישראלית הבנייה המשותפת יוצרת קשר מיוחד ועמוק בין המשתתפים לבין המשפחות השכולות בשעתם הקשה, התהליך הוא משמעותי עבור המשפחות, והן מוצאות נחמה ולו קטנה בתוך הכאב והשכול. התהליך והבנייה מביאים את המתנדבים להוקיר את אלה שאיבדו את היקר להם מכל, ולהכיר את הנופלים והסיפורים שלהם, שמסרו נפשם עבור העם והמדינה, ובכך מחזקים את מורשת עם ישראל אנחנו רוצים להודות לכם מקרב לב, שאתם לוקחים חלק בעשייה משמעותית זו. אז איך אבן הפינה התחיל? אנחנו רוצים בהזמדנות הזו לספר לכם על עדי אבנר אלוש ז״ל האהוב שלנו. עדי היה ילד רגיש ואיכותי ומאוד אהב לעזור לאנשים בצניעות ועם חיוך בלי לעשות מזה כניין גדול. היה לו קשר עם אנשים צעירים ומבוגרים והתייחס אל כולם כחברים ויצר איתם קשרים משמעותיים. הוא חיפש את דרכו היחודית שלו בעולם ורצה להגיע לאמת. בחג שמחת תורה האחרון (7 באוקטובר), בעקבות המלחמה, עדי חזר לארץ מהטיול הגדול, הוא רצה לעשות משהו משמעותי כדי להשתתף במאמץ הלאומי, ומכיוון שהוא כבר לא יכל להלחם עקב פציעה במהלך שירותו כלוחם בצנחנים, הוא התנדב במגוון מקומות עד שמצא את הדרך היחודית שלו, והקים את מיזם ״אבן הפינה״! ומיד הוא התחיל לבנות פינות הנצחה עם בני המשפחה והחברים של הנופלים, למרות גילו הצעיר עדי ניהל פרויקטים של בניה בעץ ופינות הנצחה כאשר הדגש היה בקשר עם משפחות הנופלים, והתהליך שהוא יכול לעבור איתם, ולהעביר אותם, דרך העבודה בעץ והבנייה של פינת ההנצחה ביחד עם הקהילה. לעדי היה חשוב שבכל פרוייקט המשפחה תספר למתנדבים על הנופל שלזכרו בונים את הפינה, והתעקש שהעבודה המשמעותית תיעשה מתוך חיבור לנופל ולסיפור שלו ושל המשפחה. לצערנו הרב, במהלך טיול נוסף שעדי היה בו במהלך הקיץ, הוא נהרג מתאונת דרכים בסרי לנקה. עדי נהרג כבחור צעיר בן 23.5, אך הצליח לגעת בכל כך הרבה לבבות, ולהאיר בתוך החושך להמון אנשים. זוהי משימתנו היום, להיות ראויים, ולהמשיך לחפש את עשיית הטוב, לנסות להדליק את האור עבור המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל.