בשבילי הדר

שבילי הדר הדר פרינץ ז"ל הייתה ילדה של שמש. תלתלים בלונדיניים, חיוך שתופס אותך בלי אזהרה, ואנרגיה שממלאת את החדר – גם אם רק עברה בו לכמה שניות. היא לא הייתה צריכה להתאמץ כדי לבלוט. זה פשוט קרה. הדר גדלה בגדרה, אחות של איתי, תמיר ונועם. מדריכה בצופים, רקדנית מהנשמה, חובבת ים, ציור, מוזיקה, טבע. אהבה לרקוד במסיבות, לצייר מנדלות, לקרוא ספרים רומנטיים, ולשקוע בשקיעות. הדר הייתה סקרנית, חכמה, ישירה, נשמה חופשית עם לב ענק. כל אחת מהחברות שלה חשבה שהיא החברה הכי טובה שלה – והיא באמת הייתה. אחרי הצבא, היא טסה לבד לדרום ולמרכז אמריקה. במשך חמישה חודשים טיילה פרו, קולומביה, קוסטה ריקה, ניקרגואה, גואטמלה, אקוודור. בגלאפגוס כתבה שהיא מרגישה בגן עדן. היא הספיקה כמעט הכול – לגלוש, לצלול, להתאהב, להתחבר, להתנדנד על ערסל, לצייר, לשמוח. כשחזרה לארץ באוגוסט 2023, הדר תכננה ללמוד אדריכלות, אבל עוד קודם – רצתה להספיק עוד טיול. ברזיל חיכתה לה. הדר לא הספיקה להגיע לשם. ב-7 באוקטובר, הדר נסעה לפסטיבל נובה עם חברה. כשהחלה המתקפה, ניסתה לברוח, הסתתרה במכולה עם צעירים נוספים. בצהריים נותק הקשר. שלושה ימים אחר כך זוהתה גופתה. הדר הייתה בת 21. אבל כמו שהדר לא באמת עצרה אף פעם – גם הסיפור שלה לא נעצר. כדי להמשיך את מה שהניעה בחייה, הקמנו את "שבילי הדר" – מיזם הנצחה שמחבר בין מי שהיא הייתה, למה שעוד אפשר לעשות. באמצעות קמפיין בהנצחה בכוונתנו לרכוש ולחלק בקבוקי מים מיוחדים שמסננים מים מזוהמים – כאלה המשמשים מטיילים במקומות בלי תשתיות תקינות, וגם קהילות בעולם שאין להן מים נקיים לשתייה. הבקבוקים האלו יישאו את שמה של הדר ויחולקו בשני כיוונים: לצעירים ישראלים שיוצאים לטייל – כמחווה של השראה וזיכרון, ולאוכלוסיות נזקקות – כמעשה פשוט של טוב. כי הדר אהבה מסע, אהבה לתת, אהבה אנשים. ובדיוק כך בחרנו להנציחה: לא אנדרטה. לא טקס. פשוט משהו שממשיך ללכת הלאה. הדר לצערנו לא הספיקה להגיע לברזיל, אבל בזכותך – הרוח והטוב שלה יגיעו לעוד מקומות. תרמו עכשיו ותעזרו לנו לנו לשלוח את הדר לעוד מסע.