בואו נעזור למשפחות במצוקה לחגוג את פסח בכבוד

עצמו עיניים לרגע. היזכרו בריח. הריח הייחודי הזה של האוכל של אמא לפני פסח. מרק עוף שמתבשל מהבוקר. חרוסת מתפוחים ואגוזים. חזרת שגורמת לדמעות. שולחן מכוסה במפה לבנה. ילדים לבושים חגיגי, בבגדים חדשים. ועכשיו פקחו עיניים. עבור המשפחות שאנו מלווים עכשיו, ייתכן שהריח הזה כלל לא יהיה. לא כי הן לא רוצות. אלא כי אין להן כסף אפילו לקנות מצה. השנה הזו שונה. גם אתם מרגישים את זה. המחירים בישראל עלו בשנה האחרונה בצורה כזו שגם מוצרי יסוד לסדר הפכו ליקרים מאוד. אנשים שעבדו והסתדרו לבד — מלצרית, מנקה, בעל עסק קטן — מצאו את עצמם פתאום מתחת לקו העוני. רבים מאלה שבעבר תרמו לנו, השנה פנו אלינו בבקשת עזרה. אבל בפסח כל אחת מהמשפחות האלה ראויה לשבת לשולחן ולהרגיש את טעם החירות. לא באופן סמלי. באופן הכי ממשי שיש. אנחנו מבקשים מכם להוסיף עוד כיסא אחד לשולחן שלכם. הרעיון פשוט. בפסח כולנו פותחים את הדלת לאליהו הנביא. מוזגים לו כוס יין. מחכים לאורח שאיננו רואים. אבל מה אם השנה תוסיפו עוד כיסא? לא לנביא, אלא למשפחה אמיתית שאין לה עכשיו מה לאכול. לא תראו אותם יושבים אצלכם. אבל הם ישבו ליד השולחן שלהם — בזכותכם. הזמינו משפחה לשולחן שלכם. מימנו עבורם את ארוחת החג. הסיפורים של המשפחות שאתם יכולים להזמין הכירו את לנה. יש לה שני ילדים וגירושים קשים מאחוריה. רק לפני שנה היא ערכה שולחן פסח יפה. בעלה בראש השולחן, הילדים שרים “מה נשתנה”. חיים רגילים. היום בעלה עזב והשאיר חובות. אין לה מעמד רשמי של אם חד־הורית, ואין מזונות. אתמול היא עמדה בסופר והבינה שאין לה אפילו כסף למצה לילדים. “פרצתי בבכי באמצע הסופר. טוב שהילדים לא ראו”, היא אומרת. או מרינה. אם חד־הורית שתמיד הסתדרה לבד. אבל בעיות בריאות כרוניות השיגו אותה. היה לה קשה לבקש עזרה. ואז המקרר התרוקן, ועד המשכורת נשארו עוד עשרה ימים ארוכים. בפסח הזה היא לא תוכל להכין ארוחה לילד שלה — אם לא נעזור. רחל. תשעה ילדים. ועם כל זאת — כולם מטופלים, לומדים ואוכלים. לפני חודש קרתה תאונה קשה — פציעה חמורה ביד. היא לא יכולה לעבוד, לא יכולה לבשל, לא יכולה אפילו להרים סיר. ופסח הוא החג הכי “מטבחי” בשנה. היא צריכה עזרה זמנית — עד שתבריא. היא תמיד הסתדרה לבד. והיא תסתדר שוב. משפחה נוספת מתמודדת עכשיו עם מצב בלתי אפשרי. הבן הבכור עבר ניתוח חירום ולאחריו נשאר משותק. בזמן שהאם שהתה לידו, הבת הצעירה חוותה התקף אפילפטי. אמבולנס. בית חולים אחר. שני ילדים, שני בתי חולים — והאם לא יודעת לאן לרוץ. האב נשאר בבית עם שאר הילדים — איזו עבודה יכולה להיות במצב כזה? וגם הילדים בבית מחכים לפסח. גם הם רוצים לשבת סביב השולחן ולהדליק נרות. ועוד משפחה. שלושה ילדים עם אבחנות קשות — אוטיזם, אפילפסיה, היפראקטיביות. האם עצמה מתמודדת עם מחלה. האב עובד לבד, והמשכורת בקושי מספיקה לתרופות. בנוסף — חובות מעסק שלא שרד. “אני כבר לא זוכר מתי קניתי משהו מעבר להכרחי”, אומר האב. הם צריכים חג אחד שבו אפשר פשוט לנשום. ויש לנו יותר ממאתיים סיפורים כאלה. יותר ממאתיים בתים יהודיים שבהם המקרר ריק, והחג כבר בפתח. “קמחא דפסחא” זו לא רק מסורת — זו חובה. כפי שנכתב בשולחן ערוך: כל אחד חייב להשתתף בקמחא דפסחא. מי שאוכל ושותה לעצמו ואינו דואג לעניים — אינו חוגג לשם שמיים. בעוד כמה ימים, בכל בית יהודי יפתחו את הדלת לאליהו הנביא. השנה, הוסיפו עוד כיסא לשולחן שלכם. תנו למשפחה בישראל, שכבר איבדה תקווה, לשבת סביב שולחן חג — בזכותכם. הזמינו משפחה לשולחן שלכם. הכסף דרוש עכשיו. בלעדינו — הם לא יסתדרו. איתנו — יהיה להם חג. Address: Harav Moshe Ben Tov 6, Jerusalem, Israel Bank name: Bank Leumi B.M. Branch number: 902 Account number: 77370050 IBAN: IL710109020000077370050 SWIFT: LUMIILITXXX