צחי קלדרון - מרתון סביליה עם תקוות

ממשיכים קדימה שלום, אני צחי קלדרון, נשוי לרעות ואבא ליובל, עמית ואביב. קצין שריון במילואים בגדוד 8104. ב־7 באוקטובר, כמו רבים אחרים, מצאתי את עצמי עוזב את הבית ומתייצב למילואים. מהר מאוד נכנסתי לתפקיד הקש״א הגדודי, תפקיד מרכזי האחראי על תכנון, תיאום והפעלת כלל האש המסייעת לגדוד בזמן לחימה. התפקיד דרש קבלת החלטות תחת לחץ ואחריות משמעותית, כאשר לכל החלטה הייתה השפעה ישירה על הכוחות בשטח, ולעיתים גם על חייהם. מצאתי את עצמי בתפקיד שלא הוכשרתי אליו באופן מלא, ונדרשתי ללמוד תוך כדי תנועה בזמן מלחמה. לא פעם שאלתי את עצמי אם אני באמת מסוגל לעמוד במשימה, אבל כמו רבים מחבריי למילואים פשוט המשכתי קדימה, כי לא הייתה אפשרות אחרת. עוד לפני המלחמה זכיתי להיבחר כמצטיין אוגדה 99 לשנת 2023, אך שום דבר לא הכין אותי לגודל האחריות שחיכתה לי בהמשך אותה שנה. גם היום, יותר משנתיים וחצי אחרי תחילת המלחמה, השירות עדיין לא באמת הסתיים. כמו רבים מאנשי המילואים, אני חי בין העולמות. בין הבית למדים, בין המשפחה למשימות, בין השגרה לקריאות בלתי צפויות. המציאות הזו משפיעה לא רק עליי, אלא גם על רעות, על הילדים ועל כל המשפחה. דווקא מתוך התקופה הזו גיליתי מחדש את הריצה. מה שהתחיל כאימון גופני הפך למקום של איזון, התמודדות וחוסן. מקום שבו אפשר לנשום, לחשוב, לעבד ולהמשיך קדימה גם כשהמשקל על הכתפיים לא תמיד נראה לעין. לאחרונה התקבלתי לפרויקט מיוחד המיועד לאנשי מילואים, המשלב תהליך אישי, ליווי מקצועי וריצה לעבר יעד משמעותי. במסגרת הפרויקט התחייבתי לגייס 25,000 ש״ח למען המשך הפעילות החשובה של ארגון תקוות, המסייע לאנשי מילואים בתהליך של חיזוק החוסן האישי, ההתמודדות והצמיחה שאחרי השירות. אני מזמין אתכם להיות שותפים שלי למסע הזה ולהצטרף אליי לקו הזינוק. כל תרומה, קטנה כגדולה, תעזור לי להגיע ליעד ותעניק לי רוח גבית עצומה לאורך הדרך. מעבר לסכום עצמו, היא תהיה עבורי תזכורת לכך שאנחנו לא רצים לבד, שיש סביבנו קהילה של אנשים שמאמינים בערבות הדדית, בתמיכה וביכולת לקום, להתחזק ולהמשיך קדימה. אני רץ עבורי, עבור רעות, יובל, עמית ואביב, ועבור כל מי שממשיך לשאת איתו את משקל השירות גם הרבה אחרי שהוא חוזר הביתה. תודה מעומק הלב על התמיכה, האמון והשותפות. צחי קלדרון קש״א גדוד 8104