מחבקים את משפחת קוניגסברג בשעתה הקשה

חברים יקרים, בלב שבור אנו פונים אליכם בעקבות הטרגדיה הנוראה שפקדה את משפחת קוניגסברג מבית אל, עם אובדנה של בתם האהובה, נחליה אור־ציון ז״ל, שנהרגה בתאונת דרכים טרגית. את אביה של נחליה אני מכיר עוד משירותנו הצבאי. במשך השנים הכרתי אדם ערכי, מסור, אוהב משפחה וקהילה, וכעת הוא ורעייתו מתמודדים עם הכאב הגדול ביותר שהורה יכול לשאת. אני כותב אליכם גם ממקום אישי מאוד. לפני ארבע שנים איבדתי את בתי למחלת הסרטן. מאז למדתי על בשרי את המציאות הקשה של השכול האזרחי. בעוד שמשפחות השכול הביטחוני זוכות למעטפת תמיכה רחבה ומובנית, משפחות רבות המתמודדות עם אובדן אזרחי נאלצות להתמודד עם כאבן כמעט לבדן. אין מילים שיכולות לנחם הורים שאיבדו ילדה. אך יש ביכולתנו להקל מעט על הנטל, לחבק, לתמוך ולהיות שם עבורם ברגעי השבר. בשיתוף עמותת בדרכי תמר, הפועלת למען משפחות המתמודדות עם שכול ואובדן, אנו יוצאים בקמפיין גיוס המונים שמטרתו להעניק למשפחת קוניגסברג סיוע, ליווי ותמיכה בתקופה הקשה שלפניה. התרומות יסייעו במתן מעטפת תמיכה למשפחה בתקופת האבל ולאורך הדרך, ויאפשרו להם להתמקד בריפוי, בהתמודדות ובשמירה על התא המשפחתי בשעה קשה זו. התרומות מועברות באמצעות עמותת בדרכי תמר ומוכרות לצורכי זיכוי במס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בימים כאלה אנו נזכרים בכוחה של הערבות ההדדית. כל תרומה, קטנה כגדולה, היא חיבוק למשפחה, מסר של אהבה ושותפות גורל. בואו נעמוד לצד משפחת קוניגסברג ונראה להם שהם לא לבד. יהי זכרה של נחליה אור־  0ציון ז״ל ברוך.