משיבים את אבא הביתה

מאות אבות ולוחמי מילואים שחזרו מהקרב נושאים איתם פוסט טראומות ופצעים שקופים שמאיימים לפרק את חייהם ואת משפחותיהם. עמותת "לצדכם", בשיתוף פעולה ייחודי עם כפר המאזן הלאומי ללוחמים וכוחות ביטחון בארה"ב (Harbor of Grace), מעניקה להם הזדמנות שניה לחיים. בתוך 30 ימים של טיפול ממוקד עם צוותים מנוסים בכפר פסטורלי  – אנחנו מחזירים לילדים את אבא שלהם. סיפורו של לוחם שהגיע לכפר  הימים שקדמו להגעה לכפר היו ימים של חושך גדול. הזיכרון היה על הפנים, תחושת הזמן איבדה כל אחיזה במציאות, והגוף סירב לשקוט. פלשבקים הציפו ללא אזהרה, מלווים בחוסר שינה כרוני שגרם לכל יום להרגיש כמו הליכה של זומבי. השיא הגיע יומיים לפני חג הפסח – בנסיעה משפחתית אל הגיס, התברר שהיכולת לנהוג אולי נותרה, אך היכולת הבסיסית לטפל בילדים פשוט נעלמה. אובדן הסבלנות, הקושי העצום להתרכז, הרטבות הלילה המביכות והדחף להתאמן פעמיים ביום כדי לנסות ולברוח מהתחושות, הבהירו שמשהו שבור עמוק בפנים. היה קשה אפילו לדבר. ההגעה לכפר סימנה את תחילתו של שינוי, כבר משלב הקליטה. התהליך מתחיל בקבלת דירה שבה נעשות כל ההתאמות הנדרשות כדי להעניק תחושת בית וביטחון, כולל הקפדה על פרטים כמו מזוזות וכשרות למי שזקוק לכך. מהר מאוד מגלים שהמקום משלב בין מרחבים של שקט לפינות זולה מזמינות, שבהן אפשר פשוט לשבת עם החברים, להעביר חמש דקות של צחוקים וליהנות מהומור משותף שמפרק את המתח. יש משהו משחרר בלצחוק יחד עם ותיקי מלחמה ואנשי משטרה שמבינים בדיוק מאיפה הגעת. השגרה בכפר בנויה כדי להחזיר את האיזון לגוף ולנפש. הבוקר נפתח במדטציה ובהתבוננות פנימית, זמן שקט שבו מדברים על מה שהולך להיות היום ומכינים את הנפש לקראת הבאות. משם ממשיכים לשעה וחצי של טיפול קבוצתי בהנחיית מטפל או מטפלת. בקבוצה זו מעזים לגעת בדברים המורכבים ביותר: מדברים על מה זה בכלל אומר "רגשות", איך הם מרגישים ומגיבים בתוך הגוף, איך לומדים לדבר בצורה פתוחה אחד עם השני, ואיך מתמודדים עם כעס שמאיים להתפרץ. לאחר מכן, כולם חוזרים הביתה לארוחת צהריים משותפת, שמכינה את הקרקע לחלקים העמוקים של היום. חלק משמעותי מהתהליך מוקדש לעבודה בקבוצות קטנות של חמישה עד שישה אנשים, שם יושבים יחד ועובדים על תוכנית שנים-עשר הצעדים. המפגשים הללו מבוססים על העיקרון של קבלה ושחרור: לקבל שיש לך בעיה, להכיר בכך שיש כוח גדול יותר ממך בעולם, ולשחרר את עצמך כדי לסמוך על הכוח הזה. יושבים יחד, קוראים קטעים מתוך הספר, והתגובות של האחרים מהדהדות בפנים – זה גורם לך לחשוב על החיים שלך ולהבין שזה קרה גם לך. אחד הרגעים המדהימים ביותר במסע הוא המפגש בקבוצות האנונימיות עם אנשים שלא הגיעו מהרקע הצבאי. המפגש הזה מוליד גילוי מרעיש: כשאתה רואה סימפטומים דומים אצל מישהו אחר, אתה מבין שהסבל הוא אנושי והוא ממש לא שונה. העובדה שכולם מגיעים ממקום אנונימי עוזרת להוריד את ההגנות ולמצוא מכנה משותף עמוק ורחב, שאינו תלוי ברקע ממנו הגעת. זהו מרחב בטוח שמאפשר לשתף את החוויות הייחודיות של כל אחד ואחד. לצד המפגשים הקבוצתיים, הטיפול כולל גם הרצאות מרתקות על מגוון נושאים, כמו מערכות יחסים עם המשפחה, ופעמיים בשבוע מתקיימת פגישה אישית של אחד על אחד עם המטפל כדי לעבד את התכנים ברמה האישית ביותר. כדי להניע את הגוף ולבטא את הנפש, הלו"ז שזור בפעילויות מגוונות. פעמיים בשבוע נהנים מחוגי יצירה, מוזיקה, קריוקי, ופעילות עם מאמנת ספורט שכוללת הליכות ואימונים בחדר הכושר. בנוסף, פעמיים בשבוע מתכנסת קבוצת לוחמים מיוחדת, שנועדה לעסוק בשאלה המורכבת – מה זה אומר להיות לוחם ולעבור את החוויות הקשות האלו. היום נחתם בארוחת ערב ובשיחות מלב אל לב בחדרים. לאט לאט, שבוע אחר שבוע, הקסם של הכפר מתחיל לעבוד. בסופו של דבר, מי שהגיע לכאן שבור ומנותק, מגלה שמשהו בתוכו קם לתחייה. האנרגיה מתחילה לחזור, ואיתה מופיעה מחדש היכולת והמסוגלות לעמוד מול אתגרי החיים ולנהל לחצים יומיומיים. והחשוב מכל – המחשבות האובדניות והחשוכות שהציפו את הראש, פשוט מפסיקות. נשאר רק רצון גדול לחיות.