זה מה שמציל אותי

בתמונה: רומן, יעל ואמרי. תסתכלו על החיוך, העוצמה והשלווה שלהם בתמונה....זה לא תמיד ככה. שלושתם עברו בשנים האחרונות מאות ימי בדיקות, אשפוזים, טיפולים, השתלות כליה ועוד. רומן עבר בנוסף גם השתלת לב וריאות. הילדים האלה, ואיתם עוד מאות ילדים בישראל, הסובלים ממחלת כליות, מעבירים ימים ארוכים, שבועות, לפעמים חודשים שלמים בבתי החולים ומה שמציל אותם, זה שיש מי שמעביר להם את הזמן בטיפולים, שהם יכולים לצאת לטיול פעם ב. שיש להם עם מי לדבר, שיש להם תמיכה. אתם בטח לא יודעים אבל ילדים עם אי ספיקת כליות למשל, פוקדים את בית החולים בין 3 ל 5 פעמים בשבוע. כל "ביקור" כזה נמשך כ5 שעות. וזה לא כולל את הנסיעות הלוך וחזור.... כמה זמן זה משאיר להם להיות ילדים? ואיך בכלל שומרים על הילדות או הנערות כשמרבית הזמן צינורות מחוברים לך לגוף? כשהחברים שלהם עושים דברים "רגילים" כמו למשל להיפגש אחד עם השני או ללכת לביה"ס, הם נמצאים בבית החולים לצורך טיפולים וזה גם יכול להימשך שנים. לכל אחד ואחת מהילדים האלה ומשפחותיהם היו חיים "רגילים" עד לרגע האבחון. החיים המוכרים התהפכו מקצה אחד לקצה השני ברגע אחד והעוגן שלהם, מה שמציל אותם, ברגעים הכי קשים של החיים, זו עמותת תקווה ומרפא. הם מקבלים ליווי ותמיכה בבית החולים מבנות השירות ומהמתנדבים של העמותה, שדואגים להפעלות, משחקי חשיבה, סיוע בהשלמת פערים לימודיים, מחנות מותאמים בארץ ובחו"ל והגשמת חלומות לילדים. העמותה גם דואגת להסעות של המשפחות לטיפולים ובחזרה הביתה, מסייעת כלכלית ואף שוכרת, לטובת המשפחות, דירות בקרבת ביהח לצורך סיוע לאלה שמקום המגורים שלהן מרוחק (יש היום רק 3 בתי חולים בהם ילדים יכולים לעבור טיפולי דיאליזה: ביהח שערי צדק בירושלים, ביה"ח רמב"ם בחיפה וביה"ח שניידר בפתח תקווה). היום, כולנו נרתמים כדי לאפשר לילדים האלה לקבל את כל זה כי זה מה שמציל אותם. וגם כדי שהעמותה תוכל להרחיב את הפעילות שלה למשפחות נוספות שזקוקות לתמיכה הזו. אנחנו מבקשים מכם לתת, כל אחד ואחת, כמה שאפשר. כל סכום חשוב! כל סכום יכול לעשות את ההבדל. זה המעט שכולנו יכולות ויכולים לתת כדי קצת להציל אותם. תודה בשם הילדים, המשפחות ובשם העמותה!