שיפוץ בית גדוד העבודה

בית גדוד העבודה - הסיפור שלנו מתחיל כאן! לכל אחת ואחד שקיבוץ איילת השחר קרוב לליבם, נצבט הלב בעוברם לצד המבנה המרשים, בעל 100 שנה של היסטוריה מפוארת, העומד בשיממונו, נטוש ומוזנח. מטרת גיוס ההמונים היא שחזור ושיפוץ בית גדוד העבודה, לצורך הקמת מרכז למידה, חוויה ותרבות. בית גדוד העבודה יהיה מרכז חי ותוסס, אשר ימשוך אליו אוכלוסיות מגוונות וינגיש את מורשת העבר, תוך מבט אל העתיד. במבנה יוקם ארכיון ע"ש הלל לנדסמן, אשר יציג חומרים היסטוריים של איילת השחר ויישובי האזור לחוקרים ולקהל הרחב. ליבת הפעילות בבית גדוד העבודה המשוחזר תתבסס על מודל ייחודי של חבילות תוכן חינוכיות וחווייתיות, בשיתוף עם המכללה האקדמית תל-חי – בקרוב אוניברסיטת הגליל, הפונות למגוון רחב של קהלים בארץ ובעולם. המכללה האקדמית תל-חי, הנהלות הקיבוץ, המועצה האזורית גליל עליון והמועצה לשימור אתרים נתנו את ברכת הדרך למיזם, ואומדן עלות המיזם עפ"י סקר הנדסי אשר בוצע לאחרונה הוא 5 מיליון ש"ח. כעת, אנו עם הפנים לשלב הבא - גיוס הסכום הראשון וכאן אתם, הקהילה נכנסים לתמונה – לצורך תכנון הנדסי מפורט, הדמיות וגיוס תורמים וקרנות שירתמו למיזם אנו זקוקים לתמיכתכם! ב-17.11.22 בשעה 18:00 נשיק קמפיין לגיוס המונים באירוע חשיפה חגיגי בבית גדוד העבודה. כל הקהילה מוזמנת להצטרף ולתרום. כמה שנהיה יותר אנשים, כך נוכל לרתום שותפים משמעותיים יותר. מחכים לכם! להגשים את החלום, כי הסיפור שלנו מתחיל כאן! אודות המבנה: נבנה בקיץ 1922 ע"י קבוצת אחווה מגדוד העבודה ע"ש טרומפלדור והושלם באוקטובר (תוך ארבעה חודשי בניה בלבד). זהו מבנה הבטון הראשון באזור, כשעד היום ניתן לראות את החלוקים שהביאו מהכנרת להכנת הבטון. בנוסף לרפת, שימש המבנה במשך השנים כאכסנייה (בקומה השנייה) לנמלטי יסוד המעלה וחברי איילת השחר, שהסתתרו מהפורעים במאורעות תרפ"ט ולקליטת עולים בגלי העלייה בשנות ה-30. בשנות ה-40 הוקמה בקומה השנייה תחנת השידור המחתרתית "קול הגליל". החל משנת 1968 הוסב שימוש ושם המקום ל"בית המתנדבים" עד שנת 1995. מאז עומד המקום נטוש ומוזנח. איילת השחר: איילת השחר, הקיבוץ הראשון באזור, הוא אבן דרך משמעותית בתולדות ההתיישבות היהודית בגליל העליון. לראשית ההתיישבות בגליל תפקיד מכריע בהתהוותה של ישראל ואף על פי כן, סיפור המקום ואנשיו, על כל היבטיו השונים – התיישבות, ביטחון, חקלאות ורב-תרבותיות, אינו מוכר מספיק בציבור הרחב. זה סיפור של חלוציות בתנאים כלכליים וביטחוניים קשים ביותר. סיפור של ראשוניות. עד אז יק"א לא אפשרה לקבוצות להתיישב על אדמתה. לצורת הבנייה של בתי "הפרסה" הראשונים אין מקבילה דומה בארץ, מאחר ונבנו בעת מחלוקת על צורת היישוב: מושב או קיבוץ. במשך השנים המקום החל להוות מוקד מרכזי לביטחון, התיישבות וחקלאות באזור והיה לקיבוץ הגדול ביותר בקיבוצי המועצה.