אם ל-5 ילדים מתחננת: עזרו לי להתגבר על הסרטן

עדכון 11/12/2022 מכתב שהתקבל מבעלה של אסתר: אני רוצה להודות לכם על שהצלחתם לסייע לי מאוד! אני כותבת כעת מבית החולים, בזכותכם התחלתי את סדרת הטיפולים החדשה שהמליצו לי עליה. אני מקווה מאוד שהחולשה הגדולה שיש לי עכשיו תעבור מהר ויחזרו לי מעט כוחות ואוכל לבשר לכם שאני מרגישה גם יותר טוב. לצערי המחלה נמצאת במצב שמבחינה רפואית הסיכוי לצאת ממנה הוא מועט, אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים ולכן אני רוצה לבקש מכולם, אנא המשיכו להתפלל בשבילי למען בעלי וילדיי. אני לא יודעת מי אתם, אבל גם מבלי לדעת, עזרתם לי בצורה מדהימה.אחת ההתמודדויות הקשות שלי זה שאנחנו שומרים על המחלה בסוד ואף אחד לא יודע, לא אחיותיי, לא הורי, לא ילדי ולא חברותיי. חוץ מבעלי וצוות המחלקה לא יכולתי לדבר עם אף אחד, אבל עכשיו אני יכולה לכתוב לכם בעילום שם וזה מקל עלי מאוד. אני לא מתחרטת על ההחלטה שלא לספר. לא רצינו שהילדים יגדלו בצל אמא חולה ולמרות שזה גובה מחיר כבד (אנחנו לא מקבלים עזרה או וויתורים מהמשפחה) אנחנו מרגישים שכך נכון היה לעשות. אני רוצה להודות לכל מי שדאג ועזר בפועל, חוץ מהתמיכה הטכנית והכלכלית זה סייע לנו גם בפן הרגשי ונתן לי כח להתמודד עם הניסיון הקשה של המחלה. אמנם אין הקומץ משביע את הארי אבל זו ממש הצלת נפשות ועזרה גדולה! אני רוצה לספר לכם שאין לאף אחד מושג (והלוואי שגם לא יהיה) על הייסורים שהמחלה גורמת, ייסורי גוף ונפש שקשה לתאר ואני מרגישה שאולי בזכותם יש לברכות שלי קצת כח. אני רוצה לברך אתכם שתמיד תזכו לבריאות איתנה, להיות בשמחה ולראות את הטוב בכל. בדמעות, אסתר "בבוקר, הילדים חושבים שאני הולכת לפגוש עוד מטופלת בקליניקה, אבל הפעם אני בצד השני, מושיטה יד מפוחדת למחט, מקבלת בתמורה נוזל כימותרפי לתוך הוריד" שמי אסתר ברקוביץ ואני בת 41. עד לפני שנה וחצי החיים היו יפים. בית, משפחה, עבודה וילדים. עבדתי בקליניקה פרטית שהקמתי והשקעתי בה את הנשמה. יום אחד התחילו לי כאבי גב בלתי נסבלים, עשיתי בדיקות ולא ידעתי שהחיים שלי עומדים להשתנות. התוצאות היו קשות, גילו לי את המחלה בשלב פתולוגי 4 עם גרורות. היינו אז לפני החתונה של הבת הבכורה שלי, הרופאים בקשו שאתחיל לקבל כימותרפיה באופן מידי ומאז אני בטיפולים בלי הפסקה. עברתי שנה קשה מאוד, ניתוחים, בדיקות, סבל, נשירת שיער, ופחד עמוק שנושף על הבית שלנו כל הזמן. חוץ מההתמודדות הזאת, אנחנו נמצאים במצב כלכלי בלתי אפשרי. מרדכי בעלי עובד כטבח בישיבה, אבל הוא צמצם את השעות שלו כדי להיות עם הילדים בזמן שאני נמצאת באשפוז. הקליניקה שהקמתי סגורה, מחכה לימים טובים שיבואו. המחלה גרמה לנו לצבור חובות אדירים וכשניסינו לקבל קצבה מחברות הביטוח, הם אמרו שהביטוח התבטל חודשים ספורים לפני גילוי המחלה. הרופאים שלי ממליצים על סדרת טיפולים חדשה, אבל אין לי סבסוד לטיפולים שעולים הון תועפות. את מעט הכח שנותר בי אני מגייסת בשביל לחייך לילדים, למלאות את עצמי בתקווה ולהתגבר על הכאב הפיזי. אני מתחננת אליכם, אנא תעזרו לי להתגבר על הסרטן ולחזור אל הילדים שלי בריאה ושלמה. אני מברכת אתכם שתמיד תדעו רק בריאות איתנה ושלווה עד מאה עשרים, אסתר. *השמות שונו כדי לטשטש פרטים.