אורלי איצ'ר מבקשת: בעלי חלה בסרטן לפני שנה ועכשיו גילו גם לי את המחלה

עדכון 02.04: קוראים לי אורלי ואני כותבת לכם מעמק הבכא. חגים מעצימים תחושות, והלב שלי נאבק בגלים של צער וכאב, מאיים לטבוע בפחד. אולי חלקכם כבר קראתם את הסיפור שלי, אבל אני חייבת לשתף אתכם במה שעובר עלינו. כבר שנה וחצי שאני סועדת בעל חולה מאוד בסרטן, מלווה אותו בכל טיפול, מחזיקה את עצמי בכח לא ליפול. לפני תקופה גילו גם לי את המחלה, סרטן העצמות. כשהתרסקתי לא היה מי שיאסוף אותי ואף אחד לא לחש לי מילים של תקווה. הקב"ה בעצמו, הוא זה שנתן לי את הכוח לקום, להמשיך להילחם למען בעלי והילדים. עכשיו חג, אני עם תופעות לווואי קשות של הטיפולים, לא יכולה להתארגן, לנקות או לבשל. בעלי אחרי ניתוח מסובך ונזקק לעזרה פיזית בכל פעולה פשוטה. אני רוצה לתת לילדים כסף, שילכו לסופר ויעשו קנייה של מצרכי בסיס, שיקנו לעצמם בגד חדש לחג, משהו שימלא אותם בקצת שמחה, שיזכיר להם חגים של שגרה בריאה. אבל אתמול גירדנו שקלים אחרונים בשביל תרופה נגד בחילות והכרטיס אשראי הפסיק לעבור מזמן… אני ממש מתחננת לכל מי שיכול, אנא תעזרו לנו להתארגן לחג ותתפללו עלינו שנזכה להבריא ולצאת מאפילה לאורה. עדכון 01.02: בשיחה שנערכה עם יוסי ואורלי איצ'ר, בני זוג מגבעת זאב שחלו בסרטן בהפרש זמן קצר, ספרו כי הטלפון שקבלו מהבנק אתמול שבר אותם לגמרי: הם אמרו לי שהם לא יכולים לאפשר את החריגה שלנו יותר והתיק עובר למחלקה המשפטית של הבנק" בכתה אורלי, " דבר ראשון חשבתי על הילדים, אנחנו גרים בשכירות, יחזירו לנו את הצ'קים, לא יהיה להם בית, לא יהי לי לאן לחזור אחרי טיפול כימותרפי." היא נשנקה. בעלה שלקח את הטלפון הוסיף: "לפני כמה ימים שחררו אותי מהדסה, אחרי ניתוח נוסף על המעי. אני צריך להחלים, אבל ישר כששמעתי את השיחה מהבנק קבלתי דקירות חזקות בלב. אני פונה לעם ישראל היקר, כל אחד מה שהוא יכול לסייע, צדקה מצילה ממוות, מצילה משעות קשות. תעזרו לנו והקב"ה יסייע לכם בכל מה שצריך" ביקש יוסי. 30.11: שמי אורלי איצ'ר ואני גרה בגבעת זאב. לפני שנה וחצי בעלי חלה בסרטן המעי ומאז הוא מאושפז בבית החולים עין כרם. בתוך חודשים ספורים הוא הפך לצל של עצמו, איבד חצי מהמשקל והלבין לגמרי. המחלה הפכה אותו לאדם מכונס ועצוב, היא לקחה ממנו את הרגעים הפשוטים של האושר והרגה לו את התקווה. במשך חודשים ישבתי לידו בבית החולים, מנסה להצית בו חיים, לעודד ולהקל על הסבל הנורא. חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, ואז יום אחד התחלתי להרגיש כאבים, "זה מרב עייפות וצער" שכנעתי את עצמי, אבל הכאב לא הרפה. הגעתי לכירורגית בקופת החולים, היא הפנתה אותי בדחיפות לאולטרסאונד, משם לביופסיה ולבשורה הקשה: גם אני סובלת מהמחלה. חזרתי מהאולטרסאונד בוכה ,איך אגיד ליפה שגם אמא חולה? איך אסביר ליוסי בעלי שאני צריכה להתאשפז במחלקה מקבילה?! יש לי שישה ילדים, ביניהם איתי בן ה-14 שלומד בכיתה מקדמת בגלל בעיות רגשיות שנגרמו לו מהמצב בבית. איתי היה לפני בר מצווה כשיוסי חלה והשמחה היתה מהולה בהרבה דמעות ודאגה. כל מחלה מביאה אתה התמודדות כלכלית לא פשוטה, אבל עד עכשיו הסתדרנו עם הקצבת נכות של יוסי והמשכורת שלי מהעבודה. מאז שחליתי, אני לא מצליחה לתפקד, אני מקבלת כדורים ביולוגיים שמשפיעים עלי בצורה קשה. הבית עזוב, אין מי שידאג לילדים, יכין אוכל או יפעיל מכונת כביסה. כשנותר בי קצת כח אני הולכת לבקר את יוסי, מנסה להעמיד פנים רגילות ולשדר לו שהכל בשליטה. הדאגה לילדים מטריפה אותי ואין לי לתת להם שטר של 50 שקל בשביל שיקנו אוכל ושתייה. אני פונה לעם ישראל היקר! כל מי שקורא את המכתב שלי, בבקשה תעזרו לנו במה שאתם יכולים בשביל להחזיק את המשפחה בניסיון הקשה. תעזרו לנו להבריא, לגדל את הילדים ולזכות להוביל את כולם לחופה!