איך תדעו אם מתאים לכם לצאת לקמפיין מימון המונים?

מה הזמן הכי טוב לצאת לקמפיין מימון המונים? מה קורה אם אין לעמותה מספיק שגרירים, ומי יכול להבטיח שהקמפיין יצליח? הכנו לכם ראיון עם יואב וול, המנהל המקצועי של JGive PRO, על תשובות לשאלות החשובות ביותר לקראת יציאה לקמפיין גיוס המונים.

אחרי שליווינו, הקמנו וגייסנו כספים עבור מאות קמפיינים של עמותות מכל הסוגים והתחומים, אנחנו די בטוחים ששמענו את רוב השאלות שבגללן עמותות חוששות לצאת לקמפיין. כדי לעשות לכם את החיים קלים ופשוטים יותר, תפסנו את יואב וול, המנהל המקצועי של JGive PRO, לשיחה פתוחה ותכליתית על כל מה שמעניין עמותות לפני יציאה לקמפיין. 

מוכנים? בואו נצא לדרך!

יואב,  נתחיל עם השאלה הכי נפוצה: כמה עולה קמפיין מימון המונים?

מכיוון שאנחנו מתייחסים למצב שבו עמותה מחפשת עוד הכנסה, זו שאלה במקום, אבל צריך להבין שאין כלל אצבע שאומר: 'על כל שקל שנכנס מתרומות יצאו מהעמותה X שקלים'. ההוצאה של העמותה תשתנה בהתאם לכל מיני נתונים, אך בכל זאת נוכל למנות כמה משתנים שנדרש לרוב להוציא עליהם כסף כדי שהקמפיין יצליח: תוצרים שיווקיים, תקציב קידום בדיגיטל ויועץ מלווה. כל אחד מהמשתנים הללו יכול לעלות יותר או פחות, תלוי בתוצר המבוקש, בחומרים שעובדים איתם וגם בספקים שיש לעמותה. לדוגמה: אם יש לעמותה ספק פרו-בונו, אפשר להשתמש בו כדי להפחית עלויות, אבל חשוב מאוד לוודא שהתוצר הסופי איכותי מספיק. פה חשוב לזכור שתוצר איכותי ישרת את העמותה גם אחרי הקמפיין ויתרום לה בדרכים נוספות.

אז איך אפשר בכל זאת לדעת מה התקציב ששווה להשקיע בקמפיין?

כאן נכנס לתמונה יועץ מלווה- מצד אחד, היועץ המלווה הוא אובייקטיבי ואין לו אינטרס לעבוד עם ספק כזה או אחר. מצד שני, היועץ רואה את התמונה כולה. מתוך הניסיון שלו, היועץ המלווה מבין איך נכון לשחק עם תקציב העמותה לטובת הקמפיין.
אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא עלויות קידום בדיגיטל: יש סכום מסוים שמתחתיו לא משתלם לעמותה בשום אופן להשקיע באפיק הזה. ספק חיצוני שמסתכל על הדברים נקודתית, יכול להסכים לקדם את הקמפיין בסכומים נמוכים מדי - לאו דווקא ממניעים רעים, אלא מתוך הסתכלות צרה. אם יש לעמותה יועץ מנוסה, הוא  ידע להגיד האם משתלם לקדם בסכום המדובר או שעדיף לנתב את התקציב לחיזוק משאבים אחרים. כך, ההשקעה ביועץ חוסכת לעמותה כסף ובמקרים רבים גם עוגמת נפש. העניין המרכזי פה הוא לאבחן את העמותה באופן הכי מקצועי ומדויק, ובהתאם לאבחנה לבנות תוכנית אסטרטגית ומותאמת אישית. 

עמותה עשתה גיוס לאחרונה, האם הגיוני לצאת בקמפיין שגרירים?

זו שאלה מעניינת. כדי לענות עליה צריך לשאול כמה שאלות נוספות: מה הייתה מהות הגיוס הקודם? האם מדובר בערב לתורמים וידידי העמותה, או במהלך שכלל גם שגרירים? אנחנו צריכים לקבל כמה שיותר פרטים לגבי הגיוס הקודם כדי להכריע האם מתאים לצאת בקמפיין נוסף.
בתוך מערך השיקולים ניקח בחשבון, למשל, שקמפיין שגרירים מייצר תורמים חדשים לעמותה ולכן אם עשינו בעבר ערב מיוחד לתורמים הוותיקים של העמותה, אין בעיה לצאת בקמפיין שגרירים בנוסף שבו נפנה לתורמים חדשים. גם שאלת הטיימינג רלוונטית כאן - אנשים שנוהגים לתרום יכולים לתרום את התרומה הקבועה שלהם לקראת חג גדול ועדיין לתמוך גם בקמפיין מימון המונים עם מטרה ממוקדת ושונה. 

ומה קורה אם אין לעמותה מספיק שגרירים, האם ניתן לצאת לקמפיין בכל זאת?

הניסיון שלנו מלמד שלרוב העמותות יש יכולת לגייס מספר נאה של שגרירים. קמפיין הוא הזדמנות מצוינת להפעיל זרועות נוספות שהעמותה לא תמיד חושבת עליהן, כמו הוועד המנהל או עובדי העמותה עצמם. לרוב האנשים האלה מכירים היטב את פעילות העמותה ומטרותיה, מזוהים איתה, ולכן יכולים להוות כח עזר משמעותי מאוד כשגרירים. חשוב לציין שכמות השגרירים שתהיה מעורבת בסופו של דבר בקמפיין היא עניין שניתן לשינוי, שדרוג ומקסום באמצעות ידע וכלים מתאימים.

מה אתה אומר לעמותות שיצאו בקמפיין בשנה החולפת ולא הצליחו לגייס?

קודם כל, אני מבין שזו חוויה לא פשוטה. הסיבה המרכזית לכך היא שעולם העמותות הוא תחום שיש בו הרבה מעורבות רגשית מתוקף העשייה החברתית. החוויה של לעבוד על קמפיין, לתלות בו תקוות ולגלות שבסוף הציבור לא נרתם - יכולה להיות מאוד מתסכלת.
אבל בישראל כמו בישראל, אנחנו מסתכלים קדימה וממשיכים הלאה. מה שחשוב מאוד ברמה הפרקטית זה לזכור שכל קמפיין שונה מקודמו במסר, במעגל השגרירים, בתזמון ובעוד הרבה מאוד גורמים, כך שאין סיבה לוותר על הכלי העוצמתי של מימון המונים בגלל כישלון נקודתי. לדוגמא, ניקח עמותה המושתתת על מספר גדול של מתנדבים, שמתעדכן ומתחלף לאורך הזמן. נניח שהעמותה הזו יצאה בשנה שעברה בקמפיין שלא צלח. עברה שנה, המתנדבים התחלפו או שמספרם גדל. במקרה כזה, קמפיין נוסף יכול להפוך את הקערה על פיה ולייצר הכנסה משמעותית לעמותה. אותו עיקרון נכון גם כאשר יש לעמותה שגרירים מצויינים אך שיטת עבודה לא נכונה מולם. הכוונה מתאימה של העמותה תעשה פלאים! ההמלצה שלי היא להיעזר במישהו מנוסה, לזהות את הגורמים לכישלון ולשנות אותם. דרך אגב, זה נכון גם במקרה של קמפיין מוצלח - חשוב לזהות את החוזקות שיצרו את ההצלחה כדי לדעת לשחזר אותה.

בוא נדבר על טיימינג: אומרים שכדאי לצאת לקמפיין בסוף שנת המס. מה קורה אם עמותה לא מוכנה לקמפיין במועד הזה - האם שווה לצאת בכל זאת?

זה נכון שיש תקופות בשנה שקיימת באוויר תחושה של נתינה, בהן הלב והכיס נפתחים בקלות יותר. זה קורה סביב החגים או סביב סוף שנת מס. מנגד, בתקופות האלה יש עמותות רבות שמתחרות על הקשב של התורמים. לכל תקופה יש את היתרונות שלה ולכן חשוב לדעת איך לרתום את אירועי התקופה לטובת קמפיין.
המשתנה הכי משמעותי בהקשר הזה הוא מוכנות העמותה - אם עמותה לא מוכנה לקמפיין, לא יעזרו חגים וגם לא שיקולי מס. לעומת זאת, אם העמותה מוכנה וערוכה לקמפיין מבחינת קשב ומשאבים, אפשר לגייס גם בתקופות שגרתיות יותר כמו ינואר-פברואר וכך להנות מקשב רב יותר מצד התורמים. זמן השיא כשלעצמו לא מספיק בשביל לצאת לקמפיין ולחלופין, כאשר עמותה לא מוכנה לגיוס בזמני השיא זה לא אומר שהפסדנו את הקמפיין השנתי, פשוט מגיעים אליו בשלב מאוחר יותר. 

שורה תחתונה: איך מחליטים האם לצאת לקמפיין?

זו שאלת השאלות. התשובה הכי הגונה שאוכל לתת היא כל מקרה לגופו- מה שנכון לעמותה אחת לא נכון לעמותה אחרת ולכן חשוב לאבחן בצורה טובה את סטטוס העמותה והמשאבים העומדים לרשותה. אחרי שליווינו למעלה מ-400 עמותות, אני יכול להגיד בביטחון שעמותה שתתכונן מספיק זמן מראש, תעבוד בצורה חכמה ואפקטיבית ותדע לרתום את כל המשאבים שלה סביב הצלחת הקמפיין תחווה קמפיין איכותי, מעצים והכי חשוב: כזה שמגיע ליעד.

יואב וול הוא מנהל מחלקת ניהול הקמפיינים, JGive PRO.

מעוניינים בייעוץ מקצועי? השאירו פרטים  כאן  ואחד ממנהלי הקמפיינים שלנו יצור איתכם קשר ויתן לכם אבחנה מקצועית ואחראית לקראת יציאה לקמפיין.

להורדת המסמך המלא

תודה! להורדת המסמך לחצו כאן

להורדת הקובץ
משהו לא עבד. שננסה למלא את הטופס שוב?

להורדת הסקר המלא

להורדת הסקר לחצו כאן

משהו לא עבד. שננסה למלא את הטופס שוב?

Adm

מאמר מערכת

The JGive Team