האם גם בעידן הנוכחי, בו אפשר לתרום בקליק אחד בכל סכום שרוצים, פילנתרופיה עדיין שייכת רק לבעלי הון? והאם אלו שתורמים בסכומים גדולים מאוד הם המנוע המרכזי של התרומות והנתינה בישראל? כדי לענות על השאלות הללו צוות המחקר שלנו יצר יחד עם המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב דו״ח ראשון מסוגו, עם נתונים עדכניים על ההיקף והדפוסים של תרומות מקוונות בישראל.   

התופעה: צמיחה משמעותית בשיעור התרומות המקוונות בישראל

מאז הקמתה של פלטפורמת JGive בשנת 2015, סך התרומות ומספר התרומות שגוייסו דרך הפלטפורמה נמצא בעלייה מתמדת. גידול בסדרי הגודל הללו חורג בהרבה מגידול שנתי שגרתי בסך התרומות שעמותות מגייסות, ולכן הוא מצביע על כך שפוטנציאל התרומות המקוונות בישראל נמצא בשלבי גדילה משמעותיים. אפילו בתקופת הקורונה, הגידול בתרומות המשיך- בפרט, בשנת 2020 נתרמו דרך JGive למעלה מ־ 300 אלף תרומות מישראל בסכום כולל של כ־ 76 מיליון ש״ח. אז מה בדיוק קורה בעולם הפילנתרופיה המקוונת ומהן הסיבות שמביאות תורמים רבים לאמץ את שיטת התרומה הזו?

סיבה #1
התרומות המקוונות מגיעות לכל בית בישראל

פלטפורמת גיוס תרומות אונליין מאפשרת לעמותות חשיפה רחבה מאוד לקשת מגוונת של תורמים מרקעים שונים ובעלי אמצעים שונים. החשיפה הזו גדלה הודות לשיטות גיוס המערבות את הקהילה כמו קמפיין שגרירים  או מעגלי נתינה. גם בפלטפורמה שלנו אפשר לראות עלייה במספר התורמים המזדמנים ("חדשים") מדי שנה, מה שמצביע על כך שלא מדובר רק בתורמים חוזרים-אלא שכל הזמן מגיעים אלינו עוד ועוד תורמים ותורמות חדשים שחשוב להם להיות מעורבים. 

סיבה #2
שקוף זה השחור החדש

הסבר נוסף שעשוי להסביר את העלייה במעורבות התורמים הוא השקיפות שיש בפלטפורמת תרומה אונליין. תחשבו על זה ככה: בעבר, כשהיינו תורמים במבצע "הקש בדלת" או בקופת צדקה בסופר, לא היה לנו מושג אם עוד אנשים תורמים איתנו, ומה קורה עם הכסף שלנו? היום, לעומת זאת, אנחנו יכולים לקבל את כל המידע הזה דרך עמוד הקמפיין של העמותה: אפשר לראות לעוד כמה אנשים חשובה המטרה שאנחנו רוצים לקדם ומהם מדדי השקיפות הפיננסית של כל עמותה. השקיפות הזו עושה את הדבר החשוב ביותר- היא נותנת לנו את הביטחון שהעמותה שאנחנו תורמים לה פועלת בצורה נכונה עם הכסף שמגיע אליה. 

מרכז הכובד של התרומות נמצא בסכומים נמוכים יחסית: 59% מהתרומות שעמותות מקבלות בפלטפורמת JGive הן בסכומים שבין 100-500 ש"ח.

המשמעות: ההמון שווה המון

עמותות רבות נוטות לחשוב שגיוס 2-3 פילנתרופים יספיקו לצורך תפעול העמותה והפרויקטים שהיא מפעילה. אבל הנתונים שלנו מלמדים אחרת: דווקא עמותות המגייסות תרומות בסכומים קטנים יחסית, הן העמותות המגייסות בסך הכולל יותר כסף. 59% מהתרומות שעמותות מקבלות בפלטפורמת JGive הן קטנות יחסית, ועומדות על סכומים שבין 100 ל-500 ש"ח. מצאנו שלמרות שמספר התורמים גדל עוד ועוד בכל שנה - סכום התרומות נשאר פחות או יותר זהה, מה שמצביע על כך שתרומה בסכומים כאלו מתאימה לקשת רחבה של אנשים. הנתון הזה רלוונטי כמעט לכל העמותות: כשמסתכלים על תמהיל התרומות של כל עמותה, רואים שמרכז הכובד של התרומות נמצא בסכומים הללו בדיוק. 

הנתונים הללו מעידים על כך שרוב התרומות מגיעות ממשקי בית שתורמים בסכומים קטנים יחסית. אבל למרות שאלו סכומים קטנים, הם מגיעים בכמויות גדולות. זו בדיוק הסיבה שהתרומות הללו הן מה שמניע את המערכת קדימה, כמו הרבה גלגלי שיניים קטנים העוסקים כולם בפעולה אחת. התרומות הקטנות מצטברות ותורמות ליציבות של העמותות וליכולת שלהן להמשיך בפעילות החשובה שהן עושות. חשוב גם לזכור שתרומה מסמלת תמיכה רעיונית, וככל שמעגל הנתינה מתרחב כך מתחזקת הלגיטימציה המשתמעת ממנו. 

המסקנה: תרומות קטנות מצטברות למספרים גדולים

התובנה החד משמעית המסתמנת מהדו"ח היא שמספר התרומות המקוונות הוא גורם מכריע ביכולת של עמותות לצמוח. הכוח של הפלטפורמות המקוונות הוא היכולת שלהן להגיע למספר רב של תורמים פוטנציאלים במהירות וביעילות, כך שעמותות יכולות להגדיל את מספר והיקף התרומות שיצליחו לגייס. בנוסף לזה, פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות להטמיע כלי מדידה עבור קמפיינים דיגיטליים ולייצר קשר ארוך טווח וחוצה פלטפורמות עם הקהל שלכם (במיילים, סושיאל מדיה וקידום ממומן).